דורבן העקב היא בעיה שכיחה מאוד, הנוצרת בעקבות סיבות שונות, בעיקר עקב לחץ תמידי על המיתר האורכי, שמשתרע מעצם העקב (קלקנאוס) ועד לבסיס האצבעות. כיוון שבעיית דורבן היא עקשנית, יש צורך בטיפול משולב, עליו תקראו בהמשך דף זה.

חשוב להבין שבהרבה מקרי דורבן, הכאב נובע מבעיה בנקודת החיבור של הגיד לעצם העקב, היוצרת דלקת מקומית ולא מהדורבן עצמו. המיתר האורכי נושא את עיקר מרכז הכובד של הגוף בזמן הליכה או ריצה. כף רגל לא מאוזנת או מרכז כובד שהשתנה בגוף הם הגורמים הראשיים לבעיית דורבן.

החיתולית הכפית היא רקמת חיבור שמשתרעת בין עצם העקב (קלקנאוס) לבין בסיס האצבעות. יש לה תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. פעמים רבות כאשר מאבחנים דורבן בכף הרגל, הכוונה היא בכלל לבעיה בחיתולית הכפית. כאשר מתבצעת דריכה על כף הרגל, המשקל הרב שמופעל גורם למתיחה של החיתולית הכפית. מתיחה חוזרת ונשנית שלה עשויות לגרום לקרעים זעירים בחיתולית.

הכאב שאותו מרגישים בבעיית דורבן בכף הרגל מקורו, כנראה, בהתמעטות של קולגן (Collagen) באזור שבו מתחילה החיתולית הכפית (Plantar fascia), המתחילה בעקב. קולגן הוא החלבון השכיח ביותר בגוף האדם (כ- 30% ממשקלו של גוף האדם להוציא מים), המהווה מרכיב עיקרי בסיבים אשר מצויים ברקמות החיבור – כגון: גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוסים.
עקב קרעים מיקרוסקופיים כרוניים המתרחשים באיזור החיתולית הכפית, מתמעטת כמות הקולגן. במצבים רגילים הגוף מצליח לתקן קרעים מיקרוסקופיים אלו. אך במקרים רבים יכולת הריפוי העצמי של הגוף לא מספיקה להדביק את קצב הפירוק של הקולגן ולתקן את הקרעים המיקרוסקופיים. הניסיונות של הגוף "להצמיד" את החיתולית הכפית לעצם יוצרים במקרים רבים זיז גרמי הנראה בצילומי רנטגן של העקב – אשר מכונה דורבן העקב (spur). הזיז הגרמי נראה בכ – 50% מהסובלים ממחלת החיתולית הכפית.